ביקרנו בכריתים בקיץ,
ומריה הגישה לנו עוגת שקדים שלא יכולתי להישאר אדישה אליה.
היא סיפרה לי שהסוד של העוגה הוא להכין אותה אחרי שבישלתי ארוחה גדולה,
ולהיות נדיבה מאוד כשאני מוסיפה את שמן הזית.
וכשמריה אומרת להיות נדיבה, אני מבינה שמדובר בהרבה.

ידעתי שזאת עוגה שברגע שאבא שלי יטעם ממנה הוא יתמוגג מהטעם והמרקם שלה.
וזה בדיוק מה שקרה.
הכנתי אותה והיא נראתה כל כך תמימה בין המבחר של המתוקים שהיו על השולחן,
שרק ביס אחד ממנה גרם לכולם לעזוב הכול ולהתמסר לאושר ועושר שלה.

היא רכה, עסיסית וטובה,
החלק העליון שלה כולו סוכר מקורמל וטהור,
הטעמים שלה מעודנים ועמוקים בו זמנית,
היא לחה וזה הקסם האין-סופי שלה.
היא מרגשת ומלאת סיפורים,
והיא העוגה שכל אחד ירצה לפגוש אחרי ארוחה טובה או לצד כוס קפה מלאה בנחת.

זו עוגה של חופשה,
זו עוגה של נחת גדולה,
זו עוגה של ביחד,
זו עוגה של קפה מקודש,
זו עוגה של משפחה,
זו עוגה שיש לה סיפור,
זו עוגה שכל כולה הרפתקה.
וזו העוגה שברגע שתטעמו ממנה תתאהבו בה ותישבו בקסמיה.

המתכון שלה מהיר וקליל,
והוא לא דורש שום מאמץ מעבר לערבוב ואפייה.
זה הקסם שנמצא בדברים הקטנים,
כי זה לא פשוט להיות פשוט-פשוט,
ולתחושות האלה כולנו מתגעגעים.
לטעם של סבתא,
לחיבוק החם הזה,
לכיף שיש מאחורי מנה שלה סיפור והיסטוריה,
למחשבה העמוקה שיש מאחורי המזון שלנו,
ובעיקר לחוויה שבטעימת מאכלים חדשים ושילובים נפלאים במזון שלנו.

ימי עוגות מרגשים ומשמחים לכולנו 🙂

עוגת שקדים קוקוס ושמן זית | צילום: אסי רוז

עוגת שקדים קוקוס ושמן זית | צילום: אסי רוז

עוגת שקדים קוקוס ושמן זית