לסבתא שלי היו את הידיים הכי רכות וחכמות שהיה אפשר לפגוש.
הן ידעו בעדינות הנפלאה שלה לשלב בין שני המטבחים של הוריה ולהפוך כל ביס למופלא ומרתק.

המטבח הרב גוני שנוצר בעם שלנו תמיד הפליא אותי.
איך אישה מסלוניקי נישאה לגבר ממצרים ויצרה מטבח חדשני,
המשלב בין מאכלים וטעמים,
וכך בדיוק נוצרה הדואה הבלקנית שלי.

יש בה שני תבלינים עיקריים ומאוד שונים.
אין בה כמון ודרך ההכנה שלה שונה מכל דרכי ההכנה הקלאסיות שבהן מכינים דואה.
המרכיב העיקרי בה הוא שקדים ולא בוטנים,
והיא מושלמת לכל סלט שתבחרו לפזר אותה עליו,
על כריך או קרקר מרוח בגבינה או בקוטג׳,
בתבשילים,
בצלחת יוגורט צוננת ואביבית,
בחביתה טובה,
ובאמת – על כל מה שתרצו לפזר אותה עליו.

מעבר לטעם והמרקם הנפלא שהיא תעניק,
יש בה עושר תזונתי מופלא שיגרום לכל ביס שלכם להיות מזין ובעל טעם ממכר.

ימים טובים לכולנו 🙂

דואה בלקנית | צילום: אסי רוז

דואה בלקנית של סבתא אסתר